שאלות ותשובות
התואר ה"מפוקפק" "חשוד", מוענק לאדם אשר נחקר במשטרה תחת אזהרה וזאת בלי כל קשר לכמות או עוצמת הראיות שיש נגדו. כדי להגדיר אדם כ"חשוד" נדרשת המשטרה שתהיה בידיה ראיה המקימה נגדו "חשד סביר" לביצועה של עבירה נטענת. בשלב הזה, ניתן לבסס "חשד סביר" גם על ראיה שהיא בלתי קבילה, למשל, "עדות שמועה". רק בהתקיימן של ראיות כאלה המשטרה מוסמכת לחדור לחייו של אזרח ובכלל זה, להגדיר אותו כ"חשוד"; לחקור אותו תחת אזהרה לעצור; לבקש צווים ועוד כהנה כהנה סמכויות פוגעניות כלפי האזרח.
וזאת יש לדעת: המושג "חשד סביר" הינו מושג סובייקטיבי וככזה נתון לפרשנות. לעתים המשטרה מגמישה מושג זה עד אין קץ, כדרך להצדיק טענתה שאכן יש "חשד סביר" ומכאן להקנות לעצמה "כרטיס כניסה" לחייו של האזרח.
לכן, גם אם משטרה טוענת כי יש בידה מה שמכונה "חשד סביר", יש לבדוק אם אכן כך הדבר והאם קמה למשטרה סמכות בכלל להגדירך כחשוד. כדרך לעשות כן, ובטרם מסירת גרסה ראשונה, יש להיוועץ בסנגור מיומן בתחום הפלילי.
מי נחשב ל"חשוד"?
החקירה הראשונית במשטרה היא הצעד הראשון של ההליך הפלילי ויש להתכונן אליה היטב. על הנחקר לדעת את ההשלכות של מה שיאמר ומה שיבחר שלא לומר; להכיר ולזהות את תרגילי החקירה שהוא עשוי להיתקל בהם, להכיר את זכויותיו מצד אחד ומהצד השני את סמכויותיה של המשטרה.
לא בכדי זכות העל של כל חשוד בטרם ימסור גרסתו למשטרה, היא זכות ההיוועצות בעורך דין. יש לעשות בה שימוש ואין לוותר זכות זו. ההיוועצות חשובה לא רק כדי להסביר לחשוד את זכויותיו אלא גם לגבש עימו קו הגנה מחושב ויצוק בטרם מסירת הגרסה. זוהי מלאכה קשה השמורה לסנגורים מיומנים בתחום הפלילי. סנגור מקצועי יוכל להכין את החשוד לקראת "תרגילי חקירה" צפויים שהמשטרה עתידה לנקוט בהם כדרך להרע מצבו המשפטי של החשוד.
הניסיון מוכיח, כי אדם שקיבל ייעוץ מקצועי בטרם חקירה, לא איבד את שלוותו ויכול היה לענות על השאלות באופן מחושב ומושכל. לעתים רק משום כך, ניתן להביא לביטול ההליך הפלילי ו/או להביא לזיכויו של הנאשם.
יש לזכור, כי התייעצות משפטית בטרם הגעה לחקירה עדיפה על פני ייעוץ בדיעבד ותיקון טעויות שנעשו במהלך החקירה.
מכאן, ככל שאתה מוזמן טלפונית לחקירה, צא מנקודת הנחה שכל מילה שלך מתועדת, ועל כן חסוך במלים. בוודאי שאין למסור תגובתך לגוף העניין. בקש מהחוקר הזמנה כתובה. הדבר יעניק לך זמן במציאת סנגור טוב ומיומן. ככל שהחוקר יסרב, אין צורך להתווכח עימו. צור מייד קשר עם סנגור מקצועי ומיומן. הסנגור כבר ידאג לתאם בעצמו מועד אשר יעניק לך זמן מספיק להתייעצות מקדימה.
התקשרו אלי מהמשטרה וזימנו אותי לחקירה.
מה עלי לעשות ?
על מנת להרשיע אדם בעבירה כלשהי , על התביעה להוכיח את היסודות העובדתיים של העבירה ומה שישמש את בית המשפט בבואו להכריע את הדין הוא ראיות שמוכיחות את יסודות העבירה באופן פוזיטיבי. אמנם "שקר", בפני עצמו אינו מוכיח באופן פוזיטיבי דבר, אך נזקיהם של השקרים הם רבים ומגוונים. כאשר טענה עובדתית של חשוד נסתרת , בוודאי באמצעות ראיות "אובייקטיביות", כגון ראיות פורנזיות ו/או טכנולוגיות , אזי עסקינן בשקר שהוא בגדר "מוחלט". משעסקינן בראיות "בלתי תלויות", בתי משפט נוטים לקבלן כעובדות מוגמרות, בוודאי עדיפות על טענות בהבל פה. במקרה כזה, מהימנות הנאשם נפגעת אנושות ובמרבית המקרים, כמעט ולא ניתנת לתיקון.
כך למשל, אם בזירת עבירה נתפסה טביעת אצבע של אדם. ככל שהחשוד יכחיש, כי היה בזירה ולא יספק הסבר מניח את הדעת מדוע נמצאה אותה טביעת אצבע בזירת העבירה– הרי שעסקינן ב"שקרי נאשם".
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן בתיק שהכרעת הדין תלויה כל כולה במידת האמון שבית משפט אמור ליתן בגרסת הנאשם. אז, "שקרי נאשם" הופכים להיות הדבר שחורץ את הדין.
כך למשל, בתיקים רבים של עבירות מין, יש חשודים רבים אשר מעדיפים לשקר ומכחישים את עצם קיום יחסי המין , לא כי הם באמת ביצעו את העבירה, אלא כדרך לחסוך מעצמם את הנזק שבחשיפת קיום יחסי המין. כאשר חשודים כאלה מבינים את הנזק הרב שממילא גרמו לעצמם, יבקשו למסור את "גרסת האמת" כאשר יעידו בתיק העיקרי בפני השופט, אלא שאז הדבר עלול להיות מאוחר מידי. אלה נתפסים כסוג של "מניפולאטורים" ויצטרכו להזיע קשות כדי לשכנע את השופט מדוע שיקרו בחקירתם. ואכן, בפסקי דין רבים אשר תוצאתם תלויה במהימנות הנאשם, נפתחת הכרעת הדין דווקא בתיאור סיזיפי של שקרי הנאשם כדרך להסביר מדוע הורשע.
במציאות שבה, חוקרים מכירים היטב את הנזק הגדול שבשקרי נאשם ולעתים מזומנות מוליכים בעצמם את החשוד לשקר באמצעות טקטיקות מתוחכמות, יש להיזהר שבעתיים בטרם מסירת גרסה ולתכנן את קו ההגנה ככזה שיעמוד בפני כל תרגיל ו/או טקטיקה נסתרת מן העין. סנגור מיומן בתחום הפלילי יוכל לסייע רבות בבחירת קו ההגנה. באמצעות מידע ונתונים שתספק לו יוכל לשער אילו ראיות עלולות להיות בידי המשטרה ומכאן האם כדאי למסור גרסה ואם כן מה תהיה היקפה.
מה הם "שקרי נאשם"?
מהי "זכות השתיקה"?
לכל אדם באשר הוא שמורה הזכות שלא להפליל עצמו ומכאן זכותו של חשוד לשמור על זכות השתיקה ולא לשתף פעולה עם המשטרה. אלא שגם כאן, הדברים אינם כה פשוטים. השימוש ב"זכות השתיקה" הינו "שטר ששובר בצידו": מצד אחד, חשוד יכול לשתוק, אך מצד שני, ככל שיעשה כן, בית המשפט הדן בתיק העיקרי עלול להביא בחשבון את שתיקתו. אם לאחר שהוגש כתב אישום, בוחר הנאשם להעיד ולמסור את גרסתו, זו תהא כבר "גרסה כבושה" ומהימנותו תהיה בהתאם. ישנם תיקים רבים, בעיקר אלה שהכרעת הדין בהם תלויה במהימנות הנאשם, שהשתיקה תהיה "שובר השוויון" .
נזקי השימוש בזכות השתיקה יכולים לבוא לידי ביטוי כבר בשלב החקירה. המציאות המשפטית מוכיחה, שלעתים השתיקה משמשת אפילו עילה עצמאית להארכת מעצר. גם אחר כך, עלולה המאשימה להגיש כתב אישום תוך שהיא נסמכת על שתיקתו של הנאשם.
עדיין, נזקי זכות השתיקה הינו נזק "פוטנציאלי" ומבחינה משפטית ל"שקרי נאשם" עוצמה ראייתית גבוהה בהרבה מעוצמתה של השתיקה לחובת הנאשם. זו הסיבה שבמקרים רבים, ינסה החוקר דווקא לגרום לחשוד לדבר ולעתים יעשה זאת באמצעות מעצר.
מכאן, הבחירה בשימוש בזכות השתיקה, הינה דילמה משפטית לא פשוטה.
כדי לחשב באופן מושכל ונכון האם כדאי לשמור על זכות השתיקה או שמא דווקא למסור גרסה, יש להיוועץ בסנגור מיומן ומנוסה בתחום הפלילי.
המעצר בשלב החקירה ובטרם הגשת כתב אישום, מכונה "מעצר לצרכי חקירה" או בשפת העם "מעצר ימים".
מעצר ראשוני יכול שיהיה בצו שופט או בלא צו שופט. מטרתו של המעצר אינה להעניש את החשוד, אלא , במקרים המצדיקים זאת, לאפשר למשטרה למצות את הליכי החקירה. כדי שחוקר יבקש להאריך מעצר של חשוד עליו להיות מצויד בראיות אשר יספקו עילת מעצר. העילות הנפוצות אשר יכולות להצדיק הארכת מעצר הן טענות בדבר מסוכנות החשוד ו/או טענה לשיבוש הליכי חקירה ככל שהחשוד ישוחרר ממעצר. ככל והחשוד לא שוחרר בתוך 24 שעות מהמעצר הראשוני, מובא החשוד בפני שופט וזה רשאי להאריך את מעצרו של החשוד, או לשחררו.
דיונים בהארכות מעצר ימים מתקיימים בדרך של "משחק מחבואים". משהחוקר לא ירצה לגלות לחשוד ו/או לסנגורו את הראיות שנאספו עד לאותו שלב וזאת כדרך למנוע מהחשוד ליתן גרסה המותאמת לראיות, לרוב החוקר לא יענה לשאלות הסנגור וזה ימצא עצמו מגשש באפלה.
עדיין, סנגור טוב ומיומן יוכל לשער אילו ראיות יש בידי המשטרה וידע לשאול את החוקר שאלות מתאימות אשר יהיה בהן כדי להטיל ספק בנחיצות המעצר. השופט יכול לקבל את מלוא הבקשה של המשטרה או להחליט על מעצר החשוד לזמן קצר יותר.
משמטבע הדברים חקירה היא דינאמית ומתפתחת, בשלב הזה נודעת חשיבות רבה לליווי המשפטי גם ברובד הנפשי שמקבל החשוד.
מה זה מעצר ימים ?
זוהי אחת מהשאלות החשובות והסבוכות ביותר בתחום הפלילי , שכן התנהלות נכונה של חשוד היא זו שבמקרים רבים מכריעה את הכף , לשבט או לחסד . לכן, עוד בטרם הגעה לתחנת המשטרה יש לקבל ייעוץ משפטי מאת סנגור מיומן ומקצועי בתחום הפלילי.
אם נעצרת, עמוד על זכותך להתייעץ בטרם חקירה. שתף אותו בכל דבר הקשור לחקירה, כדי שתהיה בידו היכולת להכין אותך כראוי לקראת שאלות צפויות.
לקראת חקירה יש לזכור :
אין להודות - ברגע שהודית , לא רק שהבטחת לעצמך כתב אישום והרשעה בטוחה, אלא גם סיכלת אפשרות להגיע בהמשך להסדר טיעון מקל. המציאות מלמדת, כי חשודים רבים מוצאים עצמם מודים רק כדי להשתחרר מעולו של החוקר. רבים חושבים שכאשר יסבירו בבוא העת לשופט למה הודו, הודאתם לא תשמש לחובתם. זוהי טעות גדולה. נדירים המקרים, אם בכלל, שניתן לשכנע שופט שהחשוד הודה שלא מרצונו הטוב והחופשי.
אין לשקר –מסור גרסה רק אם אתה בטוח שלא ניתן להפריכה. נזקם של "שקרי נאשם" גדולים ובמרבית המקרים בלתי ניתנים לתיקון.
משלכל אמירה עלולה להיות חשיבות מכרעת, יש לסגל מחשבה כי אתה מוקלט 24/7.
אין לדבר לא עם שוטרים מזדמנים ולא עם עצורים בתא.
הקשב היטב לחשד המיוחס לכך ועמוד על כך שיהיה מפורט ככל שניתן ( כגון : מועד ביצוע העבירה הנטענת; הדמות שהתלוננה נגדך וכו'..) כדרך שתוכל להתגונן מפניו .
יש לזכור ולהפנים, כי החוקר לא חבר שלך – חשודים רבים נופלים בפח כאשר החוקר מדבר איתם דברי חלקות ומציג עצמו כמי שביכולתו לעזור. יש חוקרים אשר מנצלים "קרבה מלאכותית" זו ואף מייעצים לחשוד עצות , אשר בסופו של ההליך מתגלות כ"עצות אחיתופל". סמוך על עורך הדין שלך, אל תאמין להבטחות בדמות שחרור ממעצר וכו'.
הקשב לשאלת החוקר עד סופה -אל תתפרץ ואל תתחכם.
מסור תשובה קצרה בהתאם לקו ההגנה שגיבשת עם הסנגור - חשודים רבים מדברים עצמם לדעת ומתוך כך החוקר לא רק עלול לייצר מדיבור היתר "שקרי נאשם", אלא דיבור זה נוטע במוחו של החוקר עוד ועוד שאלות שלרוב לא חשב לשאול.
קרא היטב את הודעתך בטרם חתימה - יש חוקרים רבים אשר מנסחים את תשובתך בדרך אחרת, לרוב בדרך של פרשנות ו/או "קצרנות". יש גם חוקרים שבמכוון משמיטים מלים , אשר יש בהן כדי להוכיח את חפותך. ככל שנרשמה תשובה לא מדויקת מפיך – עמוד על כך שהחוקר יתקנה ו/או תקן אותה בעצמך. ככל שהוא יסרב - סרב לחתום על הודעתך ועדכן את סנגורך על מנת שזה יוציא מכתב מתאים אשר גם יגבה טענותיך בהמשך בדבר התנהלות החוקר.
איך להתנהל בחקירה ?
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (חסד"פ) קובע שאם רשות התביעה במשטרה מקבלת חומר חקירה בעניינו של אדם, הנוגע לביצוע עבירת פשע, מחוייבת היא לשלוח לחשוד מכתב יידוע, זה המכונה בשפת העם "שימוע". במכתב זה התביעה מודיעה לחשוד הפוטנציאלי, כי יש בכוונתה להגיש כתב אישום נגדו והוא מוזמן לשטוח טענותיו בתוך 30 יום, מדוע עליה להימנע מכך. עסקינן בזכות מהותית של חשוד וככל שהמאשימה הפרה את זכותו, יש בכך עילה לביטולו של כתב האישום. חשודים רבים לא מפנימים את משקלו ומשמעותו של מכתב היידוע ובכך מוותרים על זכותם לנסות למנוע הגשת כתב אישום , או לחילופין להסתפק בכתב אישום בעבירה פחות חמורה.
עם זאת , גם לזכות זו, שטר ושובר בצידו:
במהלך השימוע ההגנה עלולה לחשוף את קו הגנתה, דבר אשר יביא תביעה "חדורת מטרת הרשעה" לערוך "מקצה שיפורים" בדרך של השלמת חקירה ולהחמיר דווקא את כתב האישום .
כדרך להחליט באופן מושכל האם כדאי לקיים שימוע ומה יהיה היקפו ,או שמא האם דווקא כדאי להימנע ממנו, יש לבקש לקבל את חומרי החקירה כדרך ללמוד את טיב הראיות שבידי המאשימה.
גם כאן נודעת חשיבות מכרעת לייצוג מאת סנגור מיומן ומקצועי בתחום הפלילי. חשודים אשר אינם מיוצגים ומנסים להתמודד עם ההליך לבדם, עלולים דווקא להרע את מצבם ואף לסייע למאשימה לאסוף ראיות מרשיעות בעניינם.